יש לי אהבה מיוחדת לשפה העברית ובכלל ל"שפה" . אחד הדברים שמרתקים אותי זה להבחין איך שפה מתעדכנת ומתפתחת בהתאם למה שקורה באותה עת, למה שחשוב באותו זמן.. יש איזה מימד של אורגניזם חי בתוך כל העסק הזה.
אם הייתי צריכה לבחור את שתי מילות המפתח לעת הזאת הייתי בוחרת בשתי מילים. אחדות במובן
ONENESS
ןהשניה שעוד לא מצאתי לה תרגום, אולי מישהו מכם יעזור עם זה היא
MINDFULNESS
זה אומר להיות במצב של אחדות פנימית ומודעות של האיזון הפנימי שלא דרך המיינד. שהראש שלי, הידיים שלי, הלב שלי יהיו באותו מקום. . שיהיה "חיבור" ונוכחות .שלא אמצא עצמי במצבים כמו למשל: אני מתקשרת לחברתי לימור ותוך כדי שיחה אני נוברת בתיק שלי, מתנשמת ומתנשפת ולימור שואלת אותי: הכל בסדר?" ואני עונה:"לעזאזל, אני שוב לא מוצאת את הטלפון שלי.." הטלפון שבו אני מדברת אתה... זה מה שנקרא ABSENT MINDED ההיפך מMINDFULNESS
בתירגולי מדיטציה או בתפילה אנחנו פוגשים שוב ושוב את ההפרעות של המיינד, של העומס, של השיחות הפנימיות שמנהלות אותנו באוטומט.
אני עומדת בתפילה ובינתיים עורכת רשימת קניות לסופר או מנהלת שיחה עם מישהו מבני הבית, הכל בראש שלי....
על זה אמר פעם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב כשראה בבית הכנסת את כל יהודי העירה מנהלים עסקים, מוכרים -קונים וכו: ריבונו של עולם. תראה איזה עם מתוק יש לך. אפילו כשהם עושים עסקים, הם מוצאים זמן להתפלל אליך.." ומשום כך ועוד , נקרא רבי לוי יצחק, סניגורם של ישראל..
אחת ההנחיות של רבי נחמן מברסלב, אהוב נפשי, לגבי אותן הפרעות בתפילה היא פשוט להניח להם. או בשפתו-שלא להכנס איתן לשיחות של טועןו נטען, כי בטוח שהם "יפילו" אותנו". כלומר ברגע שאנחנו מתחילים להתעסק אתן ( עם ההפרעות..) אנחנו נותנים להן קיום חזק יותר ודחוס יותר. אנחנו מזינים אותן באנרגיה נוספת... וכמו בהנחיות למדיטציה, ניתן להן לחלוף, כמו ציפורים שעפות וממשיכות הלאה...
אז היום אני מציעה לכם תרגיל. להיות הסניגורים של עצמכם ולראות איך אתם יכולים למצוא נקודת זכות על עצמכם בכל פעם שמשהו "לא מסתדר לכם" כמו שרציתם. זהו בעצם שלב בדרך לקבלה עצמית מלאה.
כשאנחנו זוכים לחוות ולהיות בקבלה עצמית, הרבה מההפרעות והשיחות הפנימיות הלא רצויות, מתפוגגים להם או לפחות מקלים את אחיזתם בנו.
אז הנה התרגיל באופן מעשי.
זהו משהו ש"מבאס" אתכם. משהו שאתם "אחראים" לו. היום לא נתיחס לזולת, לשני , ולאחריות שלו .
לדוגמא:" אף על פי שאמרתי ל-----------------ועכשיו אני מתחרטת, אני בכל זאת מודה לעצמי שאני נוהגת בכנות, בשקיפות, וזה מצריך גם אומץ לב ואני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק."
לאחר שתרכיבו לעצמכם את המשפט שלכם-טפטפו על נקודת הקראטה וחיזרו בקול רם ( בסדר.. לא במגאפון.. לעצמכם, אבל שהדיבור יצא מהפה..) שלוש פעמים.
ואח"כ עיברו מנקודה לנקודה ופשוט פרגנו לעצמכם. אימרו לעצמכם דברים טובים. אבל רק טובים הפעם!!! אני נהדרת, אני ככ רוצה שהכל יהיה שקוף כי חשוב לי שתהיה קרבה.. אני נאמנה לעצמי... וכו וכו ..
וכשעולות מחשבות מתנגדות כמו " כן אבל .... ובכל זאת זה לא בסדר.. וכו.. דמו אותן כמו ציפורים עפות באויר שחולפות מעל ראשיכם וממשיכות הלאה.
הקדישו כמה דקות לטפינג על הנקודות. עד שתרגישו שנוי אנרגטי. זה יכול להתבטא בתחושת זרימה או עיקצוצים בגוף, בתחושת הקלה, בפיהוקים, בתחושה של התקרבות לעצמכם או להיפך-תחושת ריחוק מהקושי. שימו לב. היו קשובים.
MINDFULNESS
כמו תמיד אשמח לכל פידבק, הערה הארה....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה