יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

הצהרות חיוביות- זה חיובי או אולי לא?

מעצם הגדרת ההצהרות האלה- כהצהרות חיוביות ,

 נוצר מיד רושם שזה "חיובי" !!
בטח שזה טוב. מועיל, מחזק , מעודד.. מה? לא ככה?

לי יש תפיסה קצת אחרת בענין הזה.
הצהרה חיובית, היא טובה ויעילה, כמו כל דבר
במקום הנכון ובזמן הנכון.

בעיקר בתהליכי טאפינג , 
שזה כידוע לכם מרכז ושידרת התהליכים שאני עובדת איתם.
הדבר המאפין את תהליכי הטאפינג ,
היא העובדה שאנחנו מחפשים את סימפטום המתח,
הכאב , הלחץ וכו- מגדירים אותו בצורה מאוד ספציפית
ומשמיעים אותו לעצמנו בקול רם, תוך כדי טאפינג.
למשל:
"כאב הראש הזה... יושב לי במרכז המצח.. הכאב הזה..
זה כמו כווץ מצד ימין לשמאל.. וכו".
התהליך הזה (שמתואר פה על קצה המזלג, כן? זה לא "כל ה EFT !!)
נועד ליצור מיקוד וחיבור ונוכחות מלאה עם גורמי המתח שלנו
והביטוי הגופני - תחושתי שלהם.

כאשר ההצהרה החיובית באה בשלב ,
שבו שוחרר חלק גדול מהעומס , 
שאנחנו חווים הקלה,
שכמו קילפנו כמה שכבות בצל,
שמשהו זז בתוכנו, יש יותר מרחב,
ההצהרה החיובית תהא מעין תולדה טבעית
תהיה תואמת את החויה הפנימית
תהיה משלימה, ממנפת, מעורת השראה
ואז זה בודאי "חיובי" וטוב.

אבל לפעמים הצהרה חיובית היא כמו פלסטר.



















מין טריק שנועד לעקוף את המפגש עם הקושי,
לספק לנו "חומרי הרדמה"...
כמו לומר- הנה, חיובי במקום השלילי.
בעיני, יוצא שכרנו בהפסדנו.
גם לא פרקנו את התסבוכת הריגשית-אנרגטית
וגם מכרנו לעצמנו אשליה ברגע , לרגע בלבד.

כי אחר כך, במודע או שלא במודע,
מתגנב אלינו איזה תדר של אכזבה.
"אוייש  ... זה לא עובד".
אז או שנצא באיזו הצהרה- "הצהרות חיוביות לא עובדות"
או שנחוש משהו אחר יותר עמוק אך גם יותר רעלני
"אויש.. אני לא .....(בסדר, מפנימה... פתוחה , בשלה.. ושאר מחמאות)
בקיצור יש מצב שמהצהרה חיובית, עברתי להצהרה שלילית על עצמי.

יש הרבה מה להרחיב פה.
יבוא המשך...

יום ראשון, 28 באוגוסט 2016


אז למה לפעמים אני לא עושה טפינג?

"הסנדלר הולך יחף " ו "מי מטפל במטפל" הן שתי סוגיות ידועות וותיקות.
אבל אני רוצה לשתף אתכם במבט נוסף-שהוא רלוונטי לגבי ואולי גם לכם
בזמן זה או אחר.
לפעמים אני חווה איזו בעיה פיזית / רגשית, כמו השבוע- שעורה בעין ודלקת.
וברור שהאינסטינקט הראשוני שלי צריך להיות-לעשות טפינג,
להפגש עם הנושא מבחינה ריגשית ולפרק את זה.
אז למה אני לא משתמשת בכלי הזה או באינסוף הכלים שיש לי?
ואני מוצאת בי מידי פעם את האינסטינקט הבסיסי-
"להיות עם זה קצת".
יש משהו שלפעמים הוא חיוני לצורך הריפוי. לשהות קצת עם הקושי.
לא לרצות מיד מיד לשחרר, להפרד, לנקות , להעיף..
לפעמים, דווקא בתוך חוית הקושי-מסתתרת איזו פנינה חשובה.
איזו הבנה, או מפגש שלי עם עצמי, או איזה סף -גבול, או איזו חוית חולשה
חוסר אונים, או סתם המוכנות לקבל את זה עכשיו ככה, כמו שזה.
הרבה פעמים, מתוך ההשתהות הזו, עולות הבנות, הקשרים, תפילות
ואז הדרך לשחרר היא קצרה מאוד.
לפעמים לא קורה כלום, רק מתארגן לו שם איזה תסכול גדול-שממנו
נעשית פעולת השחרור-ריפוי.
ישנם מצבים שונים, ימים שונים, שיעורים מגוונים
והעיקר הוא רק לפרש את מעשינו ובחירותינו לטובה.
ברגע שאני מזהה שם את גרעין הטוב, את ה "שינוי לטובה"
אני בדרך הריפוי.
כי מה שהכי חשוב, זה להיות בקשר עם החויה. להיות במגע, נוכחת
מרשה לעצמי לחוות ולהרגיש את כל מה שעולה.
ולאו דווקא תמיד לרצות מיד להתנער מזה.
ואתם, מה אתם אומרים? מה אתם חווים מנסיונכם?

יום רביעי, 27 ביולי 2016

עוצמת העדינות.קהלת ג1: "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לַכֹּל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" כבר למעלה מ 16 שנה שאני מטפלת בעזרת  טכניקת ה EFT Emotional Freedom Technique אחד התהליכים בפרוטוקל של השיטה נקרא " SNEAKING UP ON THE PROBLEM"
או "להתגנב אל הבעיה."
האמת? זה תהליך שמעט מאוד השתמשתי בו.

הבוקר במהלך סשן-זה היה הדבר הכי הכי מוצלח וטוב וראוי ונכון ויעיל ו.. ו... שיכולתי לעשות.
נפגשתי היום בפעם השניה עם אדם יקר, מיוחד, מדהים!!!! בכל קנה מידה
שלמעשה סובל מפוסט טראומה ממלחמת יום כיפור. PTSD.
ושיקפתי לו -שבמפגש הקודם מצאתי את עצמי משתמשת באותו דפוס שלו -של המנעות. המנעות מלהסתכל על הטראומה הענקית שרובצת שם.
"האם תרצה להתחיל לגעת בזה?" שאלתי אותו.
כן, הוא רוצה, אבל זה כל כך כואב ומפחיד.
ואז השתמשתי בטכניקה הזו!!
מתחילים להתקרב לאט לאט לאט אל הבעיה. מסתכלים מרחוק!!
מה אתה מרגיש כשאתה רק חושב על לפגוש את זה?
פחד. שמתבטא כך וכך בגוף.
וזהו. על זה עשינו טפינג כמחצית השעה.
רק על הפחד מעצם המחשבה להתקרב לזה.
ועל התגובות של הגוף לפחד. או בעצם איך הוא מרגיש את הפחד בגוף.
"הגרון נחסם. קנה הנשימה נחסם. אין לי אויר. קשה לי לנשום".
ואז שאלתי אותו שאלה נהדרת בעיני.
"האם אתה יכול לנחש למה ככה מתבטא הפחד בגוף? היית יכול לחוות את הפחד כדופק מהיר, או התכווצויות בבטן, או לחץ בראש וכו".
ואז הוא ענה." כן, אני יכול לנחש. זו התגובה של הגוף שלי אז, לנסות לא לנשום את העשן ואת כל החומרים הכימיקליים".
מה אני אגיד לכם?
אם קיבלתם צמרמורת קלה-אז אתם מבינים את מה שקרה פה.
ואם לא-אז תקרא אולי עוד פעם.
בכל אופן, למדתי היום שגם אם רק עומדים מרחוק וצופים בקושי, אם רק מטפלים ב" מה יהיה לדעתי אם אפתח את זה וכו-" יש לזה אפקט חזק, זה עמוק, וזה הדבר הכי נכון והכי טוב לעשות בהתחלה, כשמדובר במפגש עם טראומה קשה קשה וכואבת.


יום ראשון, 17 ביולי 2016


לואיז היי מדברת בראיון הזה על TAPPING

https://youtu.be/-JGehGQ2WsA

יום שלישי, 21 ביוני 2016


Drawing the Conflict 
is a technique I developed on 2008 as a part of my own journey to always enhance and ameliorate  the processes I use to enable a quicker and deeper release of emotional blocks.
Using the Drawing the Conflict technique takes us straight into the subconscious by using symbols, colors and shapes- the natural language of our subconscious.
And why is that so powerful?
We are all captured by our own "story".
The verbal story we have that –
1-tells the story.
2-explains the story.
3-makes assumptions
4-creates cognitive context.
By addressing the conflict in another "language" we can easily create access to the stored information, using those symbols that contain the whole "story".
Tapping on the drawing, using the information it offers, creates an amazingly quick release of emotional blocks, and elegantly enables an inner"organic" shift.
The Art of Delivery in this case is knowing how to guide the client to draw the conflict, to ask the right questions, to identify the crucial information and to tap it away.
The article that was published in 2008 on Gary Craig’s site, was used successfully by many practitioners and was translated to a few languages.

Ilana Weiler- "positive change"
Expert in EFT and Energy-Psychology modalities.
Experienced practitioner and teacher since 2001.

יום שני, 6 ביוני 2016




הכח המדויק והעוצמתי של קודים.
או-איך לקדד את המח שלנו באינפורמציה רצויה.

כל המחקרים פורצי הדרך בתחום של נוירו-ביולוגיה, פסיכולוגיה וכדומה
מאששים את הנחות היסוד של מה שעד לא מזמן
 הוגדר כרעיונות  "ניו אייגיים'".

כלומר-זה ברור לכולם שיש לנו השפעה גדולה מאוד על המח שלנו,
על תכניו, על תגובותיו הכימיות וההורמונאליות, על ה DNA שלנו
על הבחירות שלנו..בקיצור-יש לנו המון המון "כח" בידינו ובמחשבתנו.

אחת הדרכים היעילות ביותר ליצור שינו בתבנית של המציאות שלנו
היא לבנות באופן מדויק את התבנית העתידית הרצויה,
לייצר בה כמה שיותר מימדים וטריגרים חושיים,
לחוות את זה כחויה הוליסטית ואפילו כמעט הולוגראמית הייתי אומרת.

בתהליך טיפולי אתמול, יצרנו מטופלת ואני, את התמונה הרצויה לה.
אתם יודעים? התמונה הרצויה זה לא איזה משחק כזה בנדמה לי.
תמונת המציאות הרצויה, חייבת להיות בתואם SYNCHRONICITY
עם מרכזי המידע השונים והמגוונים שיש לנו.
תמונת המציאות הרצויה היא למעשה בחירה עמוקה
בחירה של "מי אני רוצה להיות"-ולא  של "מה אני רוצה שיהיה"

בשלב מסוים, שיקפתי לה את בחירתה.
אני מאוד אוהבת "להציג".להכנס לדמות מסוימת.
אז זה מה שעשיתי.
היום בשיחת טלפון היא אמרה לי-שהדבר הכי חזק ומשמעותי
שהיא זוכרת ולוקחת איתה, זו "התנועה הזאת שעשית עם היד לאורך הגוף.."
ג'סטות-תנועות מסוימות, שפת הגוף, היא שפה מאוד חזקה!
אלה הם למעשה קודים, שבתוכם מקופל סיפור שלם. אינפורמציה עשירה.
וכאשר אנחנו מתרגמים את הסיפור לתנועת גוף ספציפית שתואמת את התמונה
קורים שני דברים ניפלאים.
1-אנחנו יוצרים עיגון. ANCHORING. החויה, הסיפור, התמונה וכו-
מקבלים עיגון בגוף, הוא הופך להיות שותף ו"צחזיק" את החויה ברמה הפיסית.
2-אנחנו מיצרים כאמור קוד-שבו מקופלת כל האינפורמציה,
ומעתה-בכל פעם שנעשה את התנועה הזאת בצורה מודעת?
זה יהדהד בגוף שלנו, עם כל המשמעויות המקופלות שם.
כל מה שקודד בתוך תנועת הגוף-יצוף ויהיה נוכח
כשנשעה את התנועה הזאת.

זוהי אחת הצורות הפשוטות והיעילות ביותר שנוכל לאמץ
כדי לקדם את בחירותינו.
בפשטות. ביעילות. באלגנטיות.
בצורה תומכת ומאפשרת.
תנסו.


יום שלישי, 31 במאי 2016


יש לכם סיטואציה שמעוררת בכם מתח?
תפריט לתהליך שחרור מושלם.
תהליך ממוקד מטרה, יעיל, קצר ומושלם!! תרשו לי לומר, שהגדרתי היום תוך כדי סשן בקליניקה. וזה מה שאני הכי אוהבת. לגדול ולהתפתח תוך כדי הדרך, מתוך רצון למצוא את מה שנכון בול למי שיושבת מולי. אז הנה התהליך האשה המקסימה שישבה מולי היום, החלה לספר את "הסיפור שלה" , ומה הקושי שלה בחיים וכו. לאחר זמן מה, הבנתי שהיא למעשה חווה מין חויה חסרת גבולות כמו כל עולם הרגש הוא מין סלט אחד ענק, שבו הכל מתערבב עם הכל כמו שלמשל, קשה לה לזהות את הרגש שהיא חווה במצב מסוים אבל היא למעשה המון פעמים-התפרצות וולקנית.. אין הפרדה של דברים ולמעשה זאת חויה סימביוטית על כל חולשותיה. הרגשתי מתוך הנחיה גבוהה, (תודה לך בורא עולם) שמה שהכי חשוב כרגע לעשות זה לתת לה כלים לעצור מידי פעם ולעשות סדר. להגדיר דברים, לאפיין אותם, לתת להם כלי-מיכל, ולראות אותם בפרופורציה הנכונה במרחב הפנימי שלה. הכנה:
1-הגדירו את הסיטואציה שאיתה אתם רוצים עכשיו לעבוד. כלומר-בודדו אותה מתוך המרחב העמוס באותו רגע.
2-ראו את הסרט של הארוע. בתמונות!!
3-עיצרו את הסרט בתמונה הכי מלחיצה, מפעילה, מבאסת וכו.
4-שאלו את עצמכם-מה קורה לכם בגוף כשאתם רואים את התמונה הזאת?
5-איך אתם יודעים שזה שם? נגיד, בלב? או בראש? כי מה אתם חשים שם?
6-איזה רגש נמצא שם מתחת? מתחת לתחושה הזאת במקום הזה?
7-כמה זה חזק עכשיו !!! בסולם מ 0 -10?
עכשיו יש לכם למעשה כמה נתונים.
התמונה. המקום שמופעל בגוף והתחושה . כמו מה זה? לחץ? מערבולת? סכינים? גוש חונק וכו.. הרגש. מקומו על הסולם.

טפינג: בנקודת הקראטה, משפט הפתיחה, כמו תמיד, 3 פעמים בוריאציות קלות משפט שמטרתו לומר " אפע"פ ש-----(דוגמא: אני רואה את עצמי בחלון, מסתכלת למטה ולא רואה את האוטו, | וזה עושה לי פטישים בראש, אני מרגישה כעס, ) אני רוצה לקבל ולאהוב אותי ללא תנאי, (או בכבוד, בסבלנות,וכו)

אחכ עוברים מנקודה לנקודה ומשמיעים בקול את אחד מהמרכיבים שמצאתם (תמונה, מה זה עושה לי, איזה רגש וכו) לא חשוב הסדר. איך שבא לכם.
אחרי סיבוב שלם, לוקחים נשימה רכה. נחים רגע ובודקים מה המצב עכשיו .

בדיקה. כשאתם רואים את אותה תמונה בדיוק!!!!!!!!!!!!! כמו קודם. כמה זה על הסולם?

סיבוב שני. נק. הקראטה X 3 פעמים- למרות ש ...................................................... אני מזכירה לעצמי שזה רק חלק!!! זה רק חלק בי שכועס, לא כל כולי ואני מקבלת אותי באופן עמוק ומלא.

טפינג על כל הנקודות. יש בי חלק כועס. זה לא כל כולי. זה רק חלק. וכו, עד לסיום סיבוב שלם.
שוב, נשימה רכה. מנוחה לרגע-והערכה מחדש של עוצמת התגובה שלכם ברגע זה-לאותה התמונה!!!

צפו להפתעה אדירה!!!!

אשמח לשיתופים! מה חויתם? מה השתנה? האם עלו תובנות חדשות וכו.