עוצמת העדינות.קהלת ג1: "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לַכֹּל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" כבר למעלה מ 16 שנה שאני מטפלת בעזרת  טכניקת ה EFT Emotional Freedom Technique אחד התהליכים בפרוטוקל של השיטה נקרא " SNEAKING UP ON THE PROBLEM"

או "להתגנב אל הבעיה."

האמת? זה תהליך שמעט מאוד השתמשתי בו.

הבוקר במהלך סשן-זה היה הדבר הכי הכי מוצלח וטוב וראוי ונכון ויעיל ו.. ו... שיכולתי לעשות.

נפגשתי היום בפעם השניה עם אדם יקר, מיוחד, מדהים!!!! בכל קנה מידה

שלמעשה סובל מפוסט טראומה ממלחמת יום כיפור. PTSD.

ושיקפתי לו -שבמפגש הקודם מצאתי את עצמי משתמשת באותו דפוס שלו -של המנעות. המנעות מלהסתכל על הטראומה הענקית שרובצת שם.

"האם תרצה להתחיל לגעת בזה?" שאלתי אותו.

כן, הוא רוצה, אבל זה כל כך כואב ומפחיד.

ואז השתמשתי בטכניקה הזו!!

מתחילים להתקרב לאט לאט לאט אל הבעיה. מסתכלים מרחוק!!

מה אתה מרגיש כשאתה רק חושב על לפגוש את זה?

פחד. שמתבטא כך וכך בגוף.

וזהו. על זה עשינו טפינג כמחצית השעה.

רק על הפחד מעצם המחשבה להתקרב לזה.

ועל התגובות של הגוף לפחד. או בעצם איך הוא מרגיש את הפחד בגוף.

"הגרון נחסם. קנה הנשימה נחסם. אין לי אויר. קשה לי לנשום".

ואז שאלתי אותו שאלה נהדרת בעיני.

"האם אתה יכול לנחש למה ככה מתבטא הפחד בגוף? היית יכול לחוות את הפחד כדופק מהיר, או התכווצויות בבטן, או לחץ בראש וכו".

ואז הוא ענה." כן, אני יכול לנחש. זו התגובה של הגוף שלי אז, לנסות לא לנשום את העשן ואת כל החומרים הכימיקליים".

מה אני אגיד לכם?

אם קיבלתם צמרמורת קלה-אז אתם מבינים את מה שקרה פה.

ואם לא-אז תקרא אולי עוד פעם.

בכל אופן, למדתי היום שגם אם רק עומדים מרחוק וצופים בקושי, אם רק מטפלים ב" מה יהיה לדעתי אם אפתח את זה וכו-" יש לזה אפקט חזק, זה עמוק, וזה הדבר הכי נכון והכי טוב לעשות בהתחלה, כשמדובר במפגש עם טראומה קשה קשה וכואבת.