יום ראשון, 3 בינואר 2016

תהליך לקידום פיוס פנימי



ישנו תהליך נפלא ביותר, שקראתי לו תהליך לקידום פיוס פנימי.

האם שמתם לב פעם שפיוס ו PEACE נשמעים דומה?
אולי מפני שלתהליכים שנוגעים במהות -
יש הדהודים דומים בשפות שונות או במרחבים שונים..

אתן דוגמא אמיתית . מה זה אמיתית?
סיפור של תהליך שעברה מישהי בשבוע שעבר כחלק מתהליך המסע שלה אל עצמה.
(אגב-מהלך של טיפול בסקייפ!)
נקרא לה לצורך התאור-ניצה.
ניצה תארה תחושה של עצב לנוכח ההרגשה שהיא ניפרדת מחלק שלה,
חלק עצוב, מהורהר, מכונס בתוך עצמו.
חלק שהיא רצתה לשחרר או להטמיר כחלק מההתפתחות שלה.
(משהו עבדנו איתו בסשן הקודם).
אבל עדיין היתה חדה ואמיתית מספיק, כדי לזהות גם את העצב שעולה במקביל.
אני אוהבת את העצב הזה כשהוא עולה!!
הוא מספר לי סיפור חשוב.
הוא מספר לי קודם כל-שאכן קרה פה משהו משמעותי
שאכן קרה פה שינוי עמוק.
כי תחושת העצב שמלווה את ההפרדות ממשהו לא רצוי, היא לפעמים כמו אבל.
אבל של פרידה.
אבל שמספר לנו שאמנם -"אני שמחה לצעוד קדימה
 ולהשאיר את ההתנהגות-הדפוסים האלה מאחור"
אבל גם יש שם איזו תועלת, איזו איכות,
 שאני לא רוצה להפרד ממנה. 
שמביאה איתה תועלת. שהיא חשובה לי.
וכך למעשה נוצרת נקודת קונפליקט פנימית.
רוצה-אבל לא רוצה. זה טוב לי-אבל לא לגמרי.
וזהו שלב שבו אני בוחרת מארגז הכלים שלי- את הטכניקה לקידום פיוס פנימי.
בתהליך הזה אנחנו מקשיבים לשני הקולות. לשני החלקים.
בתהליך שהוא קצת כמו פסיכו-דרמה, אנחנו בונים את הדמות של כל חלק,
את מאפיניה,  את שפת הגוף שלה,  את לבושה.
לאחר מכן אנחנו יוצרים מפגש בין הדמויות
ומאפשרים השלמה ותמיכה של דמות העבר-בדמות-בחלק החדש.
נוצרת חויה של העצמה, של תמיכה פנימית שלי בעצמי,
של זיהוי המשאבים , של הכרה בהם ACKNOWLEDGMENT
של בחירה, של לקיחת אחריות על התהליך, של תחושת ריבונות פנימית
של אינטגרציה.
זה באמת מאוד מרגש ויצירתי.
הנה הסמס שקיבלתי מניצה יום לאחר התהליך.















השינויים הקטנים לכאורה הם הגדולים באמת.
אלה שאנחנו מצליחים להטמיע, להפנים, להפוך ל"טבע שני".
זוהי אחת הטכניקות שאלמד בסדנה למטפלים בשחרות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה