בעיני הרבה אנשים, טיפים הן סוג של אנקדוטה כזאת חביבה
אבל לא משהו רציני באמת
ואני אומרת שזה בדיוק להיפך .
במילון עברי-עברי מופיעה ההגדרה לטיפ-
עיצה קטנה ומועילה.
בעידן הנוכחי, עידן היפראקטיבי ומוצף אינפורמציה
לעיתים, דווקא טיפ קצר וקולע
יכול לחדור את המסך תרתי משמע.
לטיפ יש אופי קליל,של שעשוע
ואנרגיה לא מאיימת ולא מציבה דרישות.
באופן כזה נעשית מין התחכמות למנגנוני הגנה למיניהם
מנגנונים של מח שמאל למשל שרגיל ל"סדר", "תהליך",
אבל גם מעלה במקביל , באופן תת מודע כמובן-
קוךות של התנגדות:
"לא עכשיו, אין לי זמן.."
"רגע, זה דורש ריכוז.."
"אני צריך למצוא את הזמן הנכון להתפנות לזה"..
ושאר תירוצים שמאפיינים את המפגש עם חומרים
מורכבים, ארוכים, או כאלה שמציבים תנאים מוקדמים.
הטיפים שאני יוצרת הם טיפים שמטרתם
ליצור שינוי תודעתי ואנרגטי בצ'יק צ'אק.
אפילו באותו רגע שבו אנחנו קוראים אותם.
הם ידידותיים, פשוטים, קלים להבנה ולבצוע.
כמובן שאני ממליצה לקרוא אותם ומיד ליצור פעולת עיגון
שתגרום לטיפ להתישב אצלכם ככה או אחרת
ולא להשטף עם הזרם.
למשל-נניח שאתם קוראים את הטיפ הזה.
חישבו מיד-איזה תחום בחייכם הוא כזה
שבו אתם רוצים ליצור שינוי אבל זה לא ממש הולך.
סביר להניח שאתם גם משתמשים לא מעט בתבנית של
"אני אנסה..".
אז היו ספציפיים.
מיד הגדירו לכם משפט רלוונטי שיאמר-
אני מנקה את המגירה השלישית משמאל..
אני כותבת עמוד אחד בעבודה שיש לי להגיש
אני הולכת 5 דקות ברגל
וכו