בעוד 45 דקות, אתחיל סשן טיפולי בסקייפ.
הפעם אני יושבת לי פה כבר זמן מה מול המחשב, קוראת חומרים רפואיים,
מסתכלת על וידאו מומלץ ביו טיוב..
מרגישה איך הלב שלי מתמלא בכל מיני קולות
מרגישה שאני נטענת במתח, אבל מתח מהסוג הטוב.
( יש דברים כאלה..).
באופן ממש ספונטני התחלתי לכתוב את הפוסט הזה.
ותוך כדי כתיבה אני מתבררת לעצמי.
זה אינסטינקט אינטואיטיבי :לתרגם את האנרגיה הזו למשהו יצירתי
למשהו שיש בו שיתוף, תעוד..
אז מה נשתנה הסשן הזה?
הולך להיות משהו מיוחד.
שני מטפלים בניו יורק,שיש להם מרכז לחולי ALS  ו MS 
מטפלים בחולה ישראלית עם סיפור מדהים שלא אוכל פה לפרט אותו.
בגלל קשיי שפה, הגיעו אלי בהמלצת קרין דוידסון המדהימה
להוליך תהליך של MATRIX REIMPRINTING.

אז הקונסטלציה היא כזו כאמור.
שיחת SKYPE שעלבים -ניו יורק.
חולה אחת שבקושי זזה ובקושי מדברת.
שני מטפלים (יהודיים  אגב..חחחח..) שיעשו עליה את הטפינג
וכנראה שהבעל של החולה.

אז אפשר להבין למה אני מתרגשת מאוד, לא?
עיקר ההתרגשות היא מפני שאני מבינה פה עוד יותר מבדרך כלל
את היותי שליחה להעביר איזה ריפוי.
שליחה, לא יותר ולא פחות.
ואני ממש סקרנית לגלות מה יהיו הפעם
הדרכים היצירתיות והמפתיעות של בורא עולם
לחולל את הפלא הזה.
ובאותו זמן-יודעת שגם זה יכול לא לקרות דרכי.
שאולי אני אוליך אל השער שדרכו יעברו לשליח הבא.
מי יודע?
זה בסך הכל מרוץ שליחים.
אז בינתיים אטעין את עצמי בצבע ויופי.
אלך להתארגן כראוי.( בכל זאת סקייפ וכל זה..)
ואאחל לכם, כל מי שקורא את הבלוג הזה
רפואה שלמה ובריאות טובה כל ימי חייכם!