יום רביעי, 24 ביולי 2019

בוקרטוב.
הבטחתי אתמול סיפור אישי. 
לא היה לי כח לכתוב אותו אתמול, ארוך.
אשתדל לקצר.
זהו סיפור על אמא שלי ע"ה ( עובר בי רעד לכתוב ע"ה..),
על הקונסטלציה המשפחתית ועל החיים בכלל.

פרק א.
🌿🌿🌿
במסגרת הקורס האינטרנטי שבו אני לומדת ,
בחרתי כנושא כשיגיע תורי לסשן לייב, משהו "מוזר".
לא בחרתי נקודה בחיי שיש בה קושי,
אלא ארוע בביוגראפיה המשפחתית שהרגיש לי נורא קריטי
מתוך הבנה של "חוקי המשחק" ולא ידעתי ממש איך הוא משפיע עלי.
בתכלס- לא התאפשר לי להציג אותו בקבוצה מפני שאמי חלתה,
היינו במרתון בתי חולים וכו, לא היה לי מצב להתפנות למפגש.
פרק ב
🌿🌿🌿
בעיצומם של ימי האישפוז ,
פתאום ברגע אחד ראיתי את ההשתחזרות של הדפוס הזה.
אמא שלי ( ואבא שלי) מעולם לא נפרדו ממש ממרוקו.
הם נישאו ברבט ויצאו לירח דבש בצרפת.
הגיעו למרסיי לבקר את אחותה הבכורה של אמי,
 שהיתה פעילה במחנות עולים דאז שפעלו להעלאת יהודים ארצה,
אנחנו מדברים על שילהי 1948.
כשהגיעו הורי לטטה רינה ע"ה, אמרה /פקדה:
"אתם לא חוזרים לרבט.
חצי משפחה כבר עלתה ארצה, בעוד שבוע יוצאת אניה, מי יודע מה יהיה אחכ."
וזהו. אמרה , פקדה, וכך היה.
"היתה לנו מזוודה אחת של מה שלקחנו לירח הדבש,
מגפי עור עד אחרי הברך שהיו עלי וטבעות הארוסין והנישואין" סיפרה אמי.
הם נישאו ב 28 בנוב.וב 24 בדצמבר כבר מצאו את עצמם במעברת פרדס חנה.
( כבר עשיתי מלא "תיקונים" על זה..🙂).
פרק ג
🌿🌿🌿.
באחד הימים כשישבתי בבית כואבת ומודאגת ממצבה הרפואי של אמי,
פתאום, כמכת ברק הבליחה בי ההבנה שלמעשה היא לא ממש נפרדה-:
 לא מאמא שלה, שעזבה את העולם כשאמי היתה בת 7 ,
ולא מאבא שלי, שאמנם היה חדר לידה, בבית,
אבל זה קרה בשניה וחצי ולמעשה היא לא היתה לידו בעת נשימתו האחרונה.
פרק ד
🌿🌿🌿
כשפתאום ראיתי את שרשרת ה
"לא נפרדה" הזאת, החלטתי לעשות בעצמי סשן קונסטלציה
 וכמו להציב את נקודות הציון האלה, לעשות שם סגירה, פיוס ושחרור.
הדמעות טשטשו את עיני אך ליבי היה ער ומדויק.
זה היה חזק מאוד.
פרק ה
🌿🌿🌿
עברו מס שבועות.אמי יקירתי הלכה לעולמה.
ככ הרבה פעמים אמרתי אני ואמרו אחרים :
" איזו זכות היתה לנו להפרד ממנה"
"איזה מזל שניפרדתם...."
 כולנו היינו סביב מיטתה כשלקחה את נשימותיה האחרונות.
ואז ברגע של חסד , כמכת ברק הכתה בי ההבנה
שהתהליך של הקונסטלציה, חולל שינוי עמוק ושינה את הדפוס של "לא נפרדת".
למעשה , היו לנו 4 טקסי פרידה במהלך השבועות האלה.😊
פרק ו
🌿🌿🌿
"איך אדע אם זה קשור לסשן?" שואלים אותי תמיד, מטופלי.
"אם נקשור את זה, זה יהיה קשור" אני עונה.
" כי ככה עובד המח שלנו.
יוצר קשרים נוירונים וחיבורים בין נקודות שאנחנו מחברים ביניהם".
כתבתי בקיצור נמרץ וללא כניסה לנבכי הרגש , כדי לשמור כמובן על אינטימיות הרגעים כולם.
פרק ז
🌿🌿🌿
אני מבינה ומחליטה שתהליכי הקונסטלציה המשפחתית ,
יהיו מעכשיו ליבת התהליכים שאציע לכל מי שיבחר לבוא אלי ,
בצרוף ובשילוב כל שאר הכלים שלי- וואוו ועוד וואווו.
פרק ח
🌿🌿🌿
אלוהים גדול.
💓💓💓💓
פרק ט
🌿🌿🌿
נכתב כתוספת אחרי התכתבות שלי פה למטה עם לוסי:
יא אללה, מה אני הזויה? אני לא רואה שזה שחרר גם אותי מדפוס??
הרי גם אני לא ניפרדתי מאבא שלי !!!
פרק י.
🌿🌿🌿
אלוהים גדול!!!



יום ראשון, 21 באפריל 2019

בשורה טובה התחלה חדשה וגם המשך למה שהיה קודם...


שלום וברכות לך, שבחרת להצטרף לבלוג הזה. שמי אילנה ויילר. לפני כ 20 שנה, פגשתי לראשונה ב EFT. זו לא היתה אהבה ממבט ראשון. אבל מהר מאוד הטכניקה הזאת כבשה את ליבי ואת מרחב העבודה בקליניקה שלי. הבנתי שיש בו טכניקה ידידותית, קלה ליישום, אלגנטית, עמוקה ומכוננת שינוי בצורה מהירה ועמוקה. זו היתה הפתעה מרגשת ומעוררת סקרנות. לא היה אז הרבה מידע באינטרנט, אבל המידע שכן היה- ניתן בנדיבות ובשמחת הגילוי בעיקר על ידי גארי קרייג GARY CRAIG מייסד השיטה. אני זוכרת שהדפסתי כל מאמר שהופיע, לאט לאט הצטברו אצלי אלפי דפים, אם לא עשרות אלפי דפים שקראתי בשקיקה, תוך סימון במארקרים
וככה הרחבתי את הידע שלי בצורה עמוקה מאוד. לאחר מספר שנים, בינואר 2008 נסעתי ללוס אנג'לס ללמוד את EFT LEVEL 3 ולכנס שבו השתתפו הרבה מה EFT MASTERS שהיה לי העונג לפגוש וללמוד מהם. תהליכים מורכבים יותר התלוו לסשנים שלי. תהליכים יצירתיים , תהליכים שהתפתחו בו ברגע או תהליכים שיובאו משיטות אחרות. כך או כך- היה ברור לי ולכל המטופלים והתלמידים שלי, שמדובר במשהו כל כך יעיל ועמוק, לפעמים זה הרגיש כמו נס. עם השנים המשכתי ללמוד, לחקור ולפתח תהליכים בעצמי. היום, 20 שנה לאחר מכן, אני כל כך נירגשת וגאה להרחיב את הבלוג הזה. כי זה טיימינג מושלם בעיני. עד היום- לא הרבה אנשים הכירו או עבדו עם הטכניקה. אני חושבת שהיום, בעיקר אחרי שני כנסים אינטרנטיים בנושא ה EFT שייסדה והנחתה גוני אלמגור, קולגה וחברה- הקרקע בשלה לבלוג EFT שכזה. עוד הרבה מאוד דברים ידרשו פה עריכה מחודשת , עידכונים, אבל מרב שעכשיו התשוקה בוערת בי אצא ככה לדרך, אתם תהיו שותפי ולאט לאט זה יתעצב מבחינה תכנית וויזואלית. אהיה הראשונה לחלוק פה אתכם תאורי מקרה. רובם פורסמו בעבר באתר של גארי קרייג חלקם תורגמו למספר שפות חלקם עוד לא פורסמו בכלל. אתם מוזמנים לשלוח אלי תאורי מקרה שלכם בין אם אתם אנשי מקצוע ובין אם אתם פשוט משתמשים ב EFT במסגרת הבית, המשפחה וכו. כל חומר שישלח אלי- יקרא במלוא הכבוד. לפעמים אצור אתכם קשר כדי לברר כמה דברים והמאמר שלכם יוכנס על ידי לרשימת המאמרים פה. אני ממש נירגשת, לצעוד את הצעדים הראשונים ליצירת הקהילה הזאת. תודה שאתם איתי וברוכים הבאים. ניתן לשלוח אלי חומרים למייל : weilerilana@gmail.com
עם אן רוס וג'קי קורקס EFT MASTERS

יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

הצהרות חיוביות- זה חיובי או אולי לא?

מעצם הגדרת ההצהרות האלה- כהצהרות חיוביות ,

 נוצר מיד רושם שזה "חיובי" !!
בטח שזה טוב. מועיל, מחזק , מעודד.. מה? לא ככה?

לי יש תפיסה קצת אחרת בענין הזה.
הצהרה חיובית, היא טובה ויעילה, כמו כל דבר
במקום הנכון ובזמן הנכון.

בעיקר בתהליכי טאפינג , 
שזה כידוע לכם מרכז ושידרת התהליכים שאני עובדת איתם.
הדבר המאפין את תהליכי הטאפינג ,
היא העובדה שאנחנו מחפשים את סימפטום המתח,
הכאב , הלחץ וכו- מגדירים אותו בצורה מאוד ספציפית
ומשמיעים אותו לעצמנו בקול רם, תוך כדי טאפינג.
למשל:
"כאב הראש הזה... יושב לי במרכז המצח.. הכאב הזה..
זה כמו כווץ מצד ימין לשמאל.. וכו".
התהליך הזה (שמתואר פה על קצה המזלג, כן? זה לא "כל ה EFT !!)
נועד ליצור מיקוד וחיבור ונוכחות מלאה עם גורמי המתח שלנו
והביטוי הגופני - תחושתי שלהם.

כאשר ההצהרה החיובית באה בשלב ,
שבו שוחרר חלק גדול מהעומס , 
שאנחנו חווים הקלה,
שכמו קילפנו כמה שכבות בצל,
שמשהו זז בתוכנו, יש יותר מרחב,
ההצהרה החיובית תהא מעין תולדה טבעית
תהיה תואמת את החויה הפנימית
תהיה משלימה, ממנפת, מעורת השראה
ואז זה בודאי "חיובי" וטוב.

אבל לפעמים הצהרה חיובית היא כמו פלסטר.



















מין טריק שנועד לעקוף את המפגש עם הקושי,
לספק לנו "חומרי הרדמה"...
כמו לומר- הנה, חיובי במקום השלילי.
בעיני, יוצא שכרנו בהפסדנו.
גם לא פרקנו את התסבוכת הריגשית-אנרגטית
וגם מכרנו לעצמנו אשליה ברגע , לרגע בלבד.

כי אחר כך, במודע או שלא במודע,
מתגנב אלינו איזה תדר של אכזבה.
"אוייש  ... זה לא עובד".
אז או שנצא באיזו הצהרה- "הצהרות חיוביות לא עובדות"
או שנחוש משהו אחר יותר עמוק אך גם יותר רעלני
"אויש.. אני לא .....(בסדר, מפנימה... פתוחה , בשלה.. ושאר מחמאות)
בקיצור יש מצב שמהצהרה חיובית, עברתי להצהרה שלילית על עצמי.

יש הרבה מה להרחיב פה.
יבוא המשך...

יום ראשון, 28 באוגוסט 2016


אז למה לפעמים אני לא עושה טפינג?

"הסנדלר הולך יחף " ו "מי מטפל במטפל" הן שתי סוגיות ידועות וותיקות.
אבל אני רוצה לשתף אתכם במבט נוסף-שהוא רלוונטי לגבי ואולי גם לכם
בזמן זה או אחר.
לפעמים אני חווה איזו בעיה פיזית / רגשית, כמו השבוע- שעורה בעין ודלקת.
וברור שהאינסטינקט הראשוני שלי צריך להיות-לעשות טפינג,
להפגש עם הנושא מבחינה ריגשית ולפרק את זה.
אז למה אני לא משתמשת בכלי הזה או באינסוף הכלים שיש לי?
ואני מוצאת בי מידי פעם את האינסטינקט הבסיסי-
"להיות עם זה קצת".
יש משהו שלפעמים הוא חיוני לצורך הריפוי. לשהות קצת עם הקושי.
לא לרצות מיד מיד לשחרר, להפרד, לנקות , להעיף..
לפעמים, דווקא בתוך חוית הקושי-מסתתרת איזו פנינה חשובה.
איזו הבנה, או מפגש שלי עם עצמי, או איזה סף -גבול, או איזו חוית חולשה
חוסר אונים, או סתם המוכנות לקבל את זה עכשיו ככה, כמו שזה.
הרבה פעמים, מתוך ההשתהות הזו, עולות הבנות, הקשרים, תפילות
ואז הדרך לשחרר היא קצרה מאוד.
לפעמים לא קורה כלום, רק מתארגן לו שם איזה תסכול גדול-שממנו
נעשית פעולת השחרור-ריפוי.
ישנם מצבים שונים, ימים שונים, שיעורים מגוונים
והעיקר הוא רק לפרש את מעשינו ובחירותינו לטובה.
ברגע שאני מזהה שם את גרעין הטוב, את ה "שינוי לטובה"
אני בדרך הריפוי.
כי מה שהכי חשוב, זה להיות בקשר עם החויה. להיות במגע, נוכחת
מרשה לעצמי לחוות ולהרגיש את כל מה שעולה.
ולאו דווקא תמיד לרצות מיד להתנער מזה.
ואתם, מה אתם אומרים? מה אתם חווים מנסיונכם?

יום רביעי, 27 ביולי 2016

עוצמת העדינות.קהלת ג1: "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לַכֹּל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" כבר למעלה מ 16 שנה שאני מטפלת בעזרת  טכניקת ה EFT Emotional Freedom Technique אחד התהליכים בפרוטוקל של השיטה נקרא " SNEAKING UP ON THE PROBLEM"
או "להתגנב אל הבעיה."
האמת? זה תהליך שמעט מאוד השתמשתי בו.

הבוקר במהלך סשן-זה היה הדבר הכי הכי מוצלח וטוב וראוי ונכון ויעיל ו.. ו... שיכולתי לעשות.
נפגשתי היום בפעם השניה עם אדם יקר, מיוחד, מדהים!!!! בכל קנה מידה
שלמעשה סובל מפוסט טראומה ממלחמת יום כיפור. PTSD.
ושיקפתי לו -שבמפגש הקודם מצאתי את עצמי משתמשת באותו דפוס שלו -של המנעות. המנעות מלהסתכל על הטראומה הענקית שרובצת שם.
"האם תרצה להתחיל לגעת בזה?" שאלתי אותו.
כן, הוא רוצה, אבל זה כל כך כואב ומפחיד.
ואז השתמשתי בטכניקה הזו!!
מתחילים להתקרב לאט לאט לאט אל הבעיה. מסתכלים מרחוק!!
מה אתה מרגיש כשאתה רק חושב על לפגוש את זה?
פחד. שמתבטא כך וכך בגוף.
וזהו. על זה עשינו טפינג כמחצית השעה.
רק על הפחד מעצם המחשבה להתקרב לזה.
ועל התגובות של הגוף לפחד. או בעצם איך הוא מרגיש את הפחד בגוף.
"הגרון נחסם. קנה הנשימה נחסם. אין לי אויר. קשה לי לנשום".
ואז שאלתי אותו שאלה נהדרת בעיני.
"האם אתה יכול לנחש למה ככה מתבטא הפחד בגוף? היית יכול לחוות את הפחד כדופק מהיר, או התכווצויות בבטן, או לחץ בראש וכו".
ואז הוא ענה." כן, אני יכול לנחש. זו התגובה של הגוף שלי אז, לנסות לא לנשום את העשן ואת כל החומרים הכימיקליים".
מה אני אגיד לכם?
אם קיבלתם צמרמורת קלה-אז אתם מבינים את מה שקרה פה.
ואם לא-אז תקרא אולי עוד פעם.
בכל אופן, למדתי היום שגם אם רק עומדים מרחוק וצופים בקושי, אם רק מטפלים ב" מה יהיה לדעתי אם אפתח את זה וכו-" יש לזה אפקט חזק, זה עמוק, וזה הדבר הכי נכון והכי טוב לעשות בהתחלה, כשמדובר במפגש עם טראומה קשה קשה וכואבת.


יום ראשון, 17 ביולי 2016


לואיז היי מדברת בראיון הזה על TAPPING

https://youtu.be/-JGehGQ2WsA

יום שלישי, 21 ביוני 2016


Drawing the Conflict 
is a technique I developed on 2008 as a part of my own journey to always enhance and ameliorate  the processes I use to enable a quicker and deeper release of emotional blocks.
Using the Drawing the Conflict technique takes us straight into the subconscious by using symbols, colors and shapes- the natural language of our subconscious.
And why is that so powerful?
We are all captured by our own "story".
The verbal story we have that –
1-tells the story.
2-explains the story.
3-makes assumptions
4-creates cognitive context.
By addressing the conflict in another "language" we can easily create access to the stored information, using those symbols that contain the whole "story".
Tapping on the drawing, using the information it offers, creates an amazingly quick release of emotional blocks, and elegantly enables an inner"organic" shift.
The Art of Delivery in this case is knowing how to guide the client to draw the conflict, to ask the right questions, to identify the crucial information and to tap it away.
The article that was published in 2008 on Gary Craig’s site, was used successfully by many practitioners and was translated to a few languages.

Ilana Weiler- "positive change"
Expert in EFT and Energy-Psychology modalities.
Experienced practitioner and teacher since 2001.